איך מטפלים בילד שלא משתף פעולה?
"הוא עבר טיפולים בגיל שלוש בהרדמה כללית, אני לא יודעת איך תצליחי לבדוק אותו…" "אבל הוא רק בן 5 - איך הוא יצליח להישאר רגוע לאורך כל הטיפול?" "היא בת תשע, אבל מאד רגישה לטעמים וריחות.. אף פעם לא הצליחו לעשות לה צילומי שיניים".
אלו רק חלק קטן מהתהיות שיש להורים לגבי בדיקה או טיפול של ילדיהם, המסווג כ"לא משתף פעולה" מכל מני סיבות - כי ניסו במרפאה אחרת ולא הצליחו… כי בגיל מאד צעיר עבר טיפול תחת הרדמה כללית ויש "טראומה"... כי ההורים עצמם מאד חוששים מטיפולי שיניים ולא מצליחים לדמיין את הילד שלהם עובר זאת, ועוד.
קודם כל, אני מאמינה שבכל ילד קיים הפוטנציאל לשתף פעולה! אם הילד מסוגל לתקשר ולהבין הסברים תואמי גיל, עם גישה נכונה של הרופאה - ניתן להשיג שיתוף פעולה טוב וחוויה מצוינת.
ישנם מקרים בהם לא נצפה לשיתוף פעולה מלא - מצבים בהם קיים קושי בתקשורת. לרב ידובר בגיל מאד צעיר (מתחת לגיל שלוש שנים בדרך כלל אנחנו לא מצפים לפגוש שיתוף פעולה מושלם), או ברקע רפואי המשפיע על יכולת התקשורת (לדוגמא ילדים על הספקטרום בתפקוד נמוך, או מצבים סיסטמיים אחרים המשפיעים על יכולת התקשורת). במצבים הנ"ל ניתן לבצע בדיקה במרפאה כתלות ברמת התפקוד, ובהתאם לממצאים להחליט על אופן המשך הטיפול.
מהם הכלים בהם נשתמש לעידוד שיתוף פעולה של ילדים בטיפול שיניים?
תקשורת
מומחים ברפואת שיניים לילדים רוכשים במהלך הלימודים סל רחב ומגוון של כלים פסיכולוגיים בהם ניתן להשתמש, כדי לגרום לילד להרגיש בנוח ולהפיג מתח וחששות - הדגמות, שימוש ב"מילים מוכרות" (לדוגמא - מצלמת הרנטגן הופכת לחדק של פיל או לצוואר של ג'ירפה, ואפילו לקרן של חד קרן; אנחנו לא "מזריקים" חומר - אלא "מטפטפים" טיפות שינה לשן, וכו'), הכלת החששות, דמיון מודרך, ישיבה משותפת בכסא הדנטלי עם ההורה, ועוד.
לפגישה הראשונה ערך עליון - אחת המטרות העיקריות שלה היא בניית אמון בין רופאת השיניים לילד, ואפילו בין רופאת השיניים להורים. אנחנו נשוחח: "נשבור את הקרח" כתלות בגיל הילד, נראה את המכשירים בהם נשתמש בבדיקה, ניתן לילד לגעת בהם ונדגים איך הם עובדים. רק לאחר מכן - נשתמש במכשירים בפה של הילד. (למידע נוסף על הבדיקה הראשונה במרפאת השיניים לילדים - לחצו כאן)
בהתאם לגיל ולמצב הדנטלי יוחלט האם יבוצעו צילומי רנטגן - גם כאן הכל יבוצע בהדרגה, תוך הדגמות והסברים. במידה ויש רפלקס הקאה מאד מפותח - יש לנו פתרונות יצירתיים שעוזרים לא מעט, ובמידת הצורך ניתן להשתמש בגז צחוק (נפרט עליו בהמשך).
כתלות בממצאי הבדיקה - נבנה תוכנית טיפול מותאמת לרמת שיתוף הפעולה של הילד, לגילו, להרגלי ההיגיינה שלו, וכמובן למצב הדנטלי שלו - שיכתיב את אופי הטיפולים ומספר הפגישות.
גז צחוק
ברב מוחלט של המקרים, במידה והבדיקה העלתה צורך בטיפול שיניים - אמליץ על טיפול שיניים תחת גז צחוק, על מנת להקנות לילד חוויה נעימה ונוחה בהמלך הטיפול.
במרפאת השיניים משתמשים בתערובת של חמצן (O2) וגז צחוק (N20) בשאיפה דרך האף. הגז חסר צבע וכמעט ללא ריח, יש האומרים שהינו בעל ריח מתקתק. שאיפת גז הצחוק יוצרת תחושה של "אופוריה", מורידה חרדה ואפילו מעלה את סף הכאב - כך שהגוף הופך למעט פחות רגיש. השפעתו מתחילה תוך מספר דקות מהשאיפה, ומסתיימת כמה דקות לאחר סיום שאיפתו.
נשתמש בגז הצחוק על מנת "להקליל" את טיפול השיניים בילדים בהם נראה שקיים שיתוף פעולה בסיסי - כך רעשי הרקע שיש מהמכשירים יהפכו לפחות מפחידים, ותהיה יותר היענות לדמיון מודרך והסחות דעת שיכולים להקל על סיטואציות לא נעימות כמו אלחוש מקומי (זריקה). בנוסף גז הצחוק מסייע ברב המקרים בהם יש לילד רפלקס הקאה - כך שהרבה יותר קל לבצע צילומי שיניים וטיפולים ארוכים, לשמור על פה פתוח, ועוד.
עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר בתכשיר הטשטוש החלש ביותר מן הקיימים בשימוש הרפואי. לכל אורך השימוש רמת ההכרה של הילד אינה נפגמת, הוא נושם בכוחות עצמו, יכול לענות על שאלות ולהבין את הסביבה. השימוש בגז צחוק ברפואת שיניים לילדים, מתאים לילדים בעלי יכולת שיתוף פעולה בסיסית. זהו חומר טשטוש חלש שהילד נושם בכוחות עצמו ומטרתו להקל על הטיפול, אך לרב הוא לא יתאים ליצירת שיתוף פעולה "יש מאין".
לסיכום - למה גז צחוק מומלץ בטיפולי שיניים?
הפחתת חרדה ומתח
שיפור התקשורת בין הצוות המטפל למטופל
העלאת סף הכאב (וכך הפחתת תחושת הכאב)
הורדת רפלקס הקאה
השגת גישה חיובית יותר ביחס לטיפולי שיניים
סדציה מתונה
במקרים בהם מחליטים שגז צחוק אינו מהווה כלי מספק להפחתת חרדה ושיפור שיתוף הפעולה - ניתן לשקול טיפול תחת סדציה מתונה. מדובר בתרופת טשטוש שנוטלים לפני הטיפול, בנוסף לשימוש בגז צחוק במהלך הטיפול.
לרב מדובר בשימוש באחת משתי תרופות: מידזולם (Midazolam) או הידרוקסיזין (Hydroxyzine).
בסדציה המתונה, רמת ההכרה של הילד תהיה מטושטשת, אך הוא עדיין ינשום בכוחות עצמו ויגיב לקולות ולמגע. שילוב של תרופת הטשטוש עם גז צחוק במהלך הטיפול יוצרת סינרגיה אשר תוביל לרב לשיפור בשיתוף הפעולה, תוך הרפיית גופו של המטופל והורדת סף החרדה.
לרב ההשפעה העיקרית של התרופה חולפת תוך כשעה מסוף הטיפול, אך עדיין יש צורך בהשגחה צמודה של מבוגר במהלך היום, כיוון שהתגובות של הילד עלולות להיות איטיות יותר.
חשוב לציין, כי שימוש בסדציה מתונה אינו מוריד את מספר הפגישות שנקבע בתכנית הטיפול. לכן במידה וקיים קושי בשיתוף פעולה, יש לקחת בחשבון כי הצלחה בטיפול הראשון תחת טשטוש אינה מהווה אישור לכך ששאר הטיפולים יעברו בקלות.
הרדמה כללית
לעתים לאחר הבדיקה, אמליץ על טיפול בהרדמה כללית. זאת לרב כאשר בתכנית הטיפול יש ריבוי טיפולים, וקיים קושי רב בהשגת שיתוף פעולה. הרדמה כללית מבוצעת במסגרת בית חולים, על ידי רופא-מרדים.
כאשר הילד מורדם - המומחה ברפואת שיניים לילדים מבצע את טיפול השיניים. הרדמה כללית מנטרלת את הצורך בשיתוף פעולה - כל הטיפולים הדרושים מבוצעים בפגישה אחת, תוך כדי שהילד מורדם.
נמליץ על טיפול בהרדמה כללית בדרך כלל כאשר בתכנית הטיפול יש ריבוי טיפולים, וקיים קושי רב בהשגת שיתוף פעולה.
מובן שהיתרון הגדול בטיפול תחת הרדמה כללית, הוא העובדה שניתן לבצע את הטיפול בפגישה אחת ואין צורך בשיתוף פעולה. אך מדובר בפעולה פולשנית שההתאוששות ממנה לא תמיד נעימה. בנוסף חשוב להדגיש כי לאחר הטיפול עדיין יש צורך בביקורות שגרתיות במרפאת השיניים, והקפדה הרגלי על תזונה והיגיינה נכונה בבית.
מדובר בכלי עזר חשוב, שיכול לסייע במקרי קיצון של חרדה דנטלית מאד קשה או גיל מאד צעיר.
עם זאת, זכרו - רב מוחלט של הילדים יכול לעבור טיפול שיניים נעים וחיובי, ללא הצורך בהרדמה כללית.
לסיום - בין אם הוחלט לטפל תחת גז צחוק בלבד או תחת הרדמה כללית -
חשוב לזכור שעל מנת לבנות ולשמר את שיתוף הפעולה של הילד במרפאת השיניים - יש להקפיד להגיע לביקורות שגרתיות במרפאה, ולהקפיד על הרגלי היגיינה ותזונה נכונים בבית!
כך הילד יחווה את מרפאת השיניים בתור מקום נעים וחיובי בו משחקים בחדר ההמתנה, משוחחים עם הרופאה על דברים שמעניינים אותנו, בודקים את השיניים ומבצעים טיפולי מניעה פשוטים בלבד.